בתור שף חובב, יש רגעים של פאניקה:
המנה יצאה פשוט איומה. מלוחה מדי, שרופה מדי, או סתם חסרת טעם. אתם רצים למזווה,
מוסיפים קצת סוכר, מחליפים סיר, ומתפללים. בטעימה הבאה? המנה מרגישה הרבה יותר
טובה! אתם בטוחים שאתם גאונים קולינריים.
אבל הסטטיסטיקאי שבתוכי לוחש: "אולי זה
לא הסוכר, אולי זו פשוט רגרסיה לממוצע?"
מה זה בעצם
Regression to the Mean ?
זהו חוק סטטיסטי הקובע שאם משתנה הוא
קיצוני במדידה הראשונה שלו (גבוה מאוד או נמוך מאוד), במדידה השנייה הוא כנראה
יהיה קרוב יותר לממוצע.
למה זה קורה ? כי כל תוצאה מורכבת מכישרון/יכולת + מזל
(אקראיות). אם יצאה לכם מנה גרועה במיוחד, כנראה שהיה לכם "מזל רע" קיצוני
באותו רגע. בטעימה הבאה, סביר שהמזל יתאזן והמנה תחזור לרמה הרגילה שלה – גם אם לא
הייתם עושים כלום!
איפה זה עובד עלינו במציאות?
- "קללת שער המגזין" ספורטאי שמופיע על שער מגזין
אחרי עונה מטורפת, ובעונה שאחרי "צונח" בביצועים. זה לא הלחץ של
התקשורת – זה פשוט בלתי אפשרי לשמור על שיא של מזל וכישרון לאורך זמן. הוא
פשוט חוזר לממוצע שלו.
- עסקים
וניהול: מנהל שרואה רבעון גרוע במיוחד
וצורח על העובדים. ברבעון הבא המצב משתפר, והוא בטוח שהצעקות עבדו. בפועל?
המצב היה משתפר כנראה גם בלי הצעקות, פשוט כי הרבעון הקודם היה חריג סטטיסטית.
- תרופות
סבתא: אנחנו לוקחים תרופה בדיוק כשהמחלה בשיא (המצב הכי קיצוני).
כשאנחנו מבריאים, אנחנו מייחסים את זה לתרופה, אבל שוכחים שהגוף פשוט חזר
למצבו הממוצע.
למה חשוב לפרשן את זה נכון?
הסכנה היא שאנחנו מפתחים "אשליה של
שליטה". אנחנו
חושבים שהפעולות שלנו (הסוכר במרק, הצעקות בניהול) הן שגרמו לשינוי, כשהשינוי היה
קורה ממילא.
כפרשן נתונים, התפקיד שלי הוא לעזור
לכם להבין: האם השיפור בביצועים הוא תוצאה של האסטרטגיה
החדשה שלכם, או שזה פשוט הטבע שמאזן
את עצמו?
הנתונים שלכם השתפרו פתאום? אל תפתחו
את השמפניה עדיין. קל מאוד לייחס הצלחה לפעולה שעשינו,
אבל מנהיגות חכמה דורשת להבדיל בין שינוי אמיתי לבין תנודה סטטיסטית. צריכים עין
מקצועית שתגיד לכם אם התיקון שעשיתם עבד או שזה רק "נס הרגרסיה"?
בואו נבין את הסיפור מאחורי השיפור.
דברו איתי בפרטי.
#StatisticsBites #RegressionToTheMean #DataInterpretation #DecisionMaking #GameTheory #BusinessStrategy
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה