סיגנלים, סטטיסטיקה ותורת המשחקים
במטבח
לפני כמה ימים הכנתי סיר גדול של מרק.
כמו כל טבח חובב, עשיתי את מה שכל
טבח חובב עושה:
לא הסתכלתי על השעון.
לא מדדתי טמפרטורה.
לא השתמשתי במדחום.
במקום זה עמדתי ליד הסיר והקשבתי.
כן, הקשבתי.
כי לכל מי שמבשל מספיק זמן יש תחושה
מוזרה שהסיר "מדבר".
בהתחלה יש שקט.
אחר כך בועות קטנות.
ואז מתחיל אותו צליל מוכר:
בלופ... בלופ... בלופ...
ופתאום אתה יודע:
"המרק
כמעט מוכן."
השאלה היא:
איך בדיוק אתה יודע?
העולם מלא בסיגנלים
בתורת המשחקים יש מושג חשוב שנקרא:
Signaling
הרעיון פשוט:
לפעמים אין לנו מידע מלא.
במקום זאת אנחנו מקבלים סיגנלים.
לא את האמת עצמה.
רק רמזים לגביה.
הסיר אינו מספר את האמת
הסיר לא אומר:
"הטמפרטורה
היא 96.4 מעלות."
הוא רק משמיע קולות.
הקולות הם סיגנל.
בדומה לכך:
- לקוח
שמגיע בחליפה לראיון עבודה שולח סיגנל.
- סטודנט
שמגיש עבודה שבוע לפני הדדליין שולח סיגנל.
- מסעדה
עם תור ארוך שולחת סיגנל.
אבל אף אחד מהם אינו מבטיח דבר.
כאן נכנסת הסטטיסטיקה
הטעות של אנשים היא לחשוב שסיגנל הוא
הוכחה.
הוא לא.
הוא רק משנה הסתברות.
נניח שנכנסתם למסעדה.
היא מלאה.
האם זה אומר שהאוכל טוב?
לא בהכרח.
אבל זה בהחלט מגדיל את ההסתברות
שהאוכל טוב.
במילים אחרות:
לפני שראינו את התור הייתה לנו הערכה
מסוימת.
אחרי שראינו את התור,
אנחנו מעדכנים את האמונה שלנו.
הסיגנל של הטבח
נחזור למרק.
כאשר שומעים בועות קטנות,
אנחנו מעדכנים את ההערכה לגבי מצב
הבישול.
אבל יש בעיה.
לפעמים הסיגנל מטעה.
כל מי שבישל אי פעם אורז מכיר את
הרגע שבו אתה בטוח שהוא מוכן.
פותח את המכסה.
טועם.
ומגלה שהגרגרים עדיין קשים כמו אבנים
קטנות.
וזה בדיוק מה שמעניין בתורת המשחקים
סיגנלים יכולים להיות:
- אמינים
- או
לא אמינים
לדוגמה:
בתחרות בישול יש מתמודד שמגיע עם
מעיל שף מפואר.
האם הוא בהכרח טבח טוב?
לא.
אבל הוא בהחלט מנסה לשלוח סיגנל שהוא
כזה.
וכאן מופיעה השאלה החשובה:
האם הסיגנל יקר לייצור?
כי אם כל אחד יכול ללבוש מעיל שף,
הסיגנל כמעט חסר ערך.
אבל אם צריך שנים של ניסיון כדי לקבל
אותו,
פתאום הוא נהיה אמין יותר.
גם במטבח הביתי יש סיגנלים
למשל:
כשמישהו נכנס למטבח ואומר:
"אני לא
מומחה גדול בבישול..."
ואז מתחיל להסביר במשך עשר דקות למה
צריך להוסיף בדיוק 2.7 גרם פפריקה.
זה בדרך כלל סיגנל חזק מאוד לכך שהוא
חושב שהוא מומחה גדול בבישול.
התובנה הגדולה
רוב ההחלטות שלנו מתקבלות בלי מידע
מלא.
אנחנו משתמשים בסיגנלים:
- ציונים
- תארים
- ביקורות
- המלצות
- ריחות
מהמטבח
- רעשים
מהסיר
אבל סטטיסטיקה מזכירה לנו משהו חשוב:
סיגנל אינו עובדה.
הוא רק מידע חלקי.
ביס לסיום
בתורת המשחקים, אנשים מנסים לשלוח
סיגנלים.
בסטטיסטיקה, אנחנו מנסים להבין עד
כמה הסיגנלים אמינים.
ובמטבח?
אנחנו פשוט עומדים ליד הסיר, מקשיבים
ל"בלופ... בלופ... בלופ..."
ומקווים שהפעם הסיגנל באמת אומר
שהמרק מוכן.
ולא שהולכת להיות לנו עוד ארוחת ערב
עם אורז חצי חי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה