כל פיטמאסטר מתחיל מכיר את הדיאלוג
הבא: מתי האוכל? עוד שעה. שלוש שעות לאחר מכן: הבשר עדיין בThe Stall- הטמפרטורה
לא זזה, והאורחים כבר התחילו לאכול את המפיות.
המנה העיקרית: חוק הופשטטר
בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב קיים חוק
רקורסיבי משעשע שנקרא חוק הופשטטר:
"זה תמיד
לוקח יותר זמן ממה שאתה מצפה, גם כשאתה לוקח בחשבון את חוק הופשטטר."
בתור מרצה לסטטיסטיקה, אני רואה בזה
המחשה מעולה לאומדן חסר של שונות. אנחנו מתכננים לפי ה-Mean (הממוצע),
אבל החיים קורים בזנבות של ההתפלגות. הבריסקט לא קרא את הסילבוס, ולא אכפת לו
שהבטחת לאשתך שהפעם ב-20:00 יושבים.
התיבול האסטרטגי: משחק של אינפורמציה
אסימטרית
בתורת המשחקים, המטבח הוא זירה של אינפורמציה
אסימטרית. אתם (השפים) יודעים שהנתחים היום עקשנים במיוחד, אבל האורחים (השחקנים
האחרים) פועלים תחת "אמונה" (Belief) שהבטחה היא חוזה.
כאן נכנס ה-Mixed
Strategy (אסטרטגיה
מעורבת): כדי למנוע מרד בקרב האורחים, השף המיומן חייב לייצר "מסיחים".
זה לא סתם מתאבנים – אלו מהלכים אסטרטגיים שנועדו לשנות את ה-Payoff של האורחים כך שההמתנה תהיה כדאית
עבורם.
הבלש הסטטיסטי: איך לא ליפול במלכודת?
הטעות הסטטיסטית הנפוצה ביותר היא ה-Planning Fallacy. אנחנו נוטים להניח שהכל ילך לפי התרחיש האופטימי. איך בודקים אם הנתונים שלכם מזויפים?
אם מישהו מציג לכם תוכנית עבודה (או מתכון) שבה כל שלב מסתיים בדיוק בדקה שנקבעה,
אתם יודעים שמדובר ב"נתונים מבושלים". בטבע יש רעש, יש סטיות תקן, ויש
נתחים שלוקח להם 12 שעות במקום 8.
טיפ של שף (וסטטיסטיקאי):
כשאתם בונים "גאנט"
לארוחה, תוסיפו לו "מקדם הופשטטר" של 20%. זה לא פסימיות, זה פשוט שקלול נכון של
השונות במרחב.
מרגישים שהפלט הסטטיסטי שלכם נמצא ב Stall-?
אם אתם מנסים לנתח נתונים והגרפים
מסרבים להתקדם לכיוון המובהקות, או שהתחזיות שלכם פשוט לא פוגעות במציאות – אל
תחכו שהאורחים יתעצבנו. שלחו לי הודעה. ננתח יחד ונבין איפה המודל שלכם איבד את
הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה